קאלה ארועים בע"מ נ' ברק ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית לתשלום סך 9,954 ₪ המהווה לטענת התובעת את יתרת חובם של הנתבעים כלפיה בגין הזמנת אירוע חתונה.

לגרסת התובעת שנשמעה מפי מנהלה מר קרני,חתמו הנתבעים ביום 17.4.08 על הזמנת אירוע חתונה ועל בסיס מינימום 250 מנות לפי 200 ₪ למנה ובתוספת 50 מנות רזרבה.

לפני האירוע הודיעו הנתבעים כי ברצונם להושיב את המוזמנים במקומות מסומנים,לשם כך נמסרה להם מפה ריקה של האולם,הנתבעים סימנו עליה בכתב ידם את מספר מקומות הישיבה ליד כל שולחן באולם וסה"כ סומנו 291 מקומות.

על פי הגרסה שבתצהיר מר קרני,יום לפני האירוע פנו הנתבעים וביקשו להפחית את מספר המנות ל-286 והתובעת לטענתה נענתה לכך וערכה את האולם בהתאם.

נציג הנתבעים שנכח באירוע אישר בעת פתיחת האולם כי נערכו 286 מקומות ולא מחה או טען שמספרם צריך להיות נמוך יותר. התובעת מפנה לתנאי ההסכם לפיהם כמות המנות בהזמנה היא הכמות המינימאלית והתמורה תשולם לפי מספר המנות בפועל.

עלות האירוע על בסיס 286 מנות בצירוף 2000 ₪ כולל מע"מ בגין שימוש מוסכם בציוד ההגברה עמדה על 59,200 ₪,הנתבעים שילמו רק 50,000 ₪ ומכאן התביעה.

הנתבעים שהגישו תצהירים ובצירוף תצהירו של נציגם באירוע-מר טרוסט שהוא אביה של הנתבעת 2 טוענים כי אכן בוצעה ההזמנה הנטענת (250 מנות) ואכן שולם סך 50,000 ש"ח בעבורה וכי הם לא חתומים על שום טופס להזמנת מנות חדשות.

לטענת הנתבעים,הם אינם חתומים על מפת האולם והיא איננה נכונה .

מר טרוסט טוען שחתם על טופס ריק עם פתיחת האולם וכששאל מדוע נאמר לו ע"י אחת העובדות כי כך נהוג וכי הספירה תיערך אח"כ.

העדים נחקרו כולם,הדיון ארך כשעתיים למרות סכום התביעה הנמוך,הצדדים סיכמו ופסק הדין ינומק באופן תמציתי ובהתאם להוראות תקנה 214ט"ז לתקסד"א תוך התמקדות בנקודות העיקריות הדרושות להכרעה.

הכלל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה.

היות ואין חולק ביחס להזמנה ותנאיה ולכך שהיה צריך לשלם וגם שולם בפועל בעבור 250 מנות הרי שעל התובעת הנטל להראות כי סוכם על תוספת 2000 ₪ בגין הגברה וכי הוזמנו 36 מנות נוספות כטענתה.

התובעת מסתמכת על מפת האולם שנמסרה לה לטענתה ע"י הנתבעים ועל טופס אישור הנציג מר טרוסט.

ראוי לציין כי אין חולק שבמפת האולם נרשמו המספרים 291 ו286 וכי בטופס פתיחת האירוע נרשמו 286 מנות ו-"צריך לשלם הגברה",השאלה היא האם המפה נמסרה ע"י הנתבעים או מטעמם או על דעתם,האם היא משקפת את רצונם והאם היא מהווה התחייבות קרי הוראה/הזמנה לתובעת לפעול על פיה,שאלה נוספת היא האם נציגם חתם על טופס פתיחת האירוע כשהוא מלא (כפי שמוצג היום).

כל העדויות מטעם הנתבעים היו בעייתיות,התברר שמר טרוסט הוא אדם עתיר ניסיון חיים,מנהל בית ספר במשך 10 שנים ולפני כן שימש באחד התפקידים האחראיים והמאתגרים שיש-רב חובל,למרות זאת הוא התקשה מאד להסביר כיצד חתם על טופס פתיחת אירוע ריק ונימק זאת בלחץ ששרר ובכך שנאמר לו שהספירה תיערך אחר כך.

כפי שהודגש בחקירתו,לא מדובר בטופס מורכב ומתעתע,יש בו שורה אחת רלבנטית :

"כמות מקומות הישיבה בעת קבלת האולם___286___ חתימה ______" ובמקום המיועד לחתימה חתם מר טרוסט".

מתחת לאותה שורה יש שורה נוספת בה מפורטים פרטי הנציג החותם וגם שם חתם מר טרוסט.

ראוי לציין שאין מחלוקת כי הרישום לגבי תשלום לאקו"ם ולציוד הגברה לא היה על גבי הטופס בעת החתימה והדברים הוספו אח"כ ע"י התובעת במשרדיה.